דילוג לתוכן

לפני שמעבירים לקבוצה: איך בודקים ידיעה דרמטית, צילום מסך או הודעה קולית

צילום מסך משכנע וקול מוכר אינם מספיקים כדי לאשר ידיעה. בדיקת המקור, התאריך וההקשר יכולה לעזור להחליט מה להעביר, מה לתקן ומתי פשוט להמתין.

מערכת בלו בוקס ישראלפורסם:

איור של טלפון ובועות הודעה המובילות לזכוכית מגדלת החושפת חוליה חסרה בשרשרת המקור
איור להמחשה: עוקבים אחר הודעה מועברת עד למקור שלה.

הודעה מגיעה לקבוצה המשפחתית עם צילום מסך, כותרת דחופה ובקשה להעביר לכולם. האדם ששלח אותה מוכר לכם היטב. מי שפרסם אותה במקור, לעומת זאת, כלל לא מופיע. לפני שלוחצים על החץ, כדאי לחפש שלושה דברים: מקור שאפשר להגיע אליו, תאריך שמתאים לטענה והקשר שמסביר מה באמת רואים או שומעים.

לא תמיד תצליחו להכריע אם ההודעה נכונה. גם זו תוצאה שימושית: אפשר להימנע מהפצה בלי להכריז שמישהו שיקר. המטרה אינה להפוך כל חבר בקבוצה לחוקר, אלא לדעת איזו בדיקה לעשות, מתי יש בסיס לשיתוף ומתי עדיין חסרה ראיה.

מתחילים במקור, לא באדם שהעביר את ההודעה

בן משפחה יכול להעביר מידע מתוך דאגה אמיתית, בלי לדעת מהיכן הגיע. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לבדוק את מקור המידע גם כאשר הוא מגיע מחברים או מקרובים. השאלה המועילה לשולח היא מי פרסם את הדברים לראשונה והאם אפשר לקבל קישור לפרסום עצמו. אמירה כמו חבר של חבר שעובד במקום אינה מאפשרת לבדוק מה אותו אדם יודע ובאיזה הקשר אמר זאת.

כדאי להעתיק לחיפוש משפט ייחודי מתוך ההודעה. אם מופיע שם של כתב, מוסד או גוף ציבורי, חפשו את הפרסום בערוץ שלו. היכנסו גם לדפים אחרים כדי להבין מי עומד מאחורי מקור שאינכם מכירים. קריאת עמוד האודות באתר עצמו היא התחלה, אבל היא אינה מחליפה מידע חיצוני על המפרסם.

שימו לב למסלול שבו הטענה עוברת. שלושה אתרים ועשרה ערוצים עשויים לצטט כולם הודעה אנונימית אחת. במקרה כזה מצאתם תפוצה רחבה, לא עשר עדויות נפרדות. מקור נוסף מועיל כאשר הוא מוסיף ראיה משלו, למשל מסמך, תגובה ישירה או דיווח שמסביר כיצד נאסף המידע. עקרונות נוספים לבחינת מקור וטענה מוסברים במדריך קריאה ביקורתית של מידע.

גם הודעה רשמית צריכה להיקרא במדויק. היא יכולה לבסס שגוף מסוים הודיע דבר מה, אך אין פירוש הדבר שכל הערכה המופיעה בה הוכחה באופן עצמאי. אם המקור משתמש במילים חשד, בדיקה או הערכה, אין סיבה להפוך אותן לעובדה מוחלטת בהודעה שאתם מעבירים.

צילום המסך אמיתי, אבל האם הוא מספר את הסיפור הנכון

צילום מסך אינו נותן את כל מה שיש בדף המקורי. ייתכן שנחתכו ממנו התאריך, פסקה שמסייגת את הכותרת או הבהרה שנוספה בהמשך. אפשר גם לשנות את הטקסט או התמונה. לכן מחפשים את הכותרת באתר המיוחס לה ומשווים את הניסוח, התמונה ותוכן הידיעה, ולא מסתפקים בלוגו מוכר.

במדריך של FactCheck.org לבדיקת חדשות מודגשים קריאת התוכן מעבר לכותרת ובדיקת התאריך. אלה שני מבחנים שונים: מתי הכתבה פורסמה, ומתי התרחש האירוע המתואר בה. כתבה חדשה יכולה לעסוק באירוע ישן; צילום מסך ישן יכול להופיע מחדש בצירוף המילה עכשיו. גם המילים היום ומחר אינן מועילות בלי לדעת מתי נכתבה ההודעה המקורית.

בדקו גם את המקום והקהל שאליהם מתייחסים הדברים. הודעה על שינוי בשעות הלימודים בעיר אחת אינה בהכרח רלוונטית לעיר הסמוכה. הנחיה למוסד מסוים אינה הודעה על כל מערכת החינוך. חפשו שם יישוב, תאריך תחולה, שעות ומסגרות מושפעות. הפרטים הקטנים האלה קובעים אם המידע שימושי לכם.

אם אינכם מוצאים את המקור, אל תמהרו להסיק שהצילום מזויף. ייתכן שהדף נמחק, שהפוסט מוגבל לצפייה או שהחיפוש לא איתר אותו. המסקנה המדויקת היא שלא הצלחתם לאמת את הייחוס. אפשר לבקש קישור מהשולח ולהמתין, במקום להפיץ חשד חדש בניסיון לתקן את הישן.

מסלול קצר לבדיקת הודעה לפני שיתוף

אין צורך לבצע את כל הבדיקות האפשריות על כל הודעה. התחילו בטענה המרכזית והתקדמו לפי סוג החומר שקיבלתם:

  1. מנסחים מה בדיוק נטען. הפרידו בין דיווח על אירוע, תחזית, פרשנות ובקשה לעשות משהו. אם ההודעה טוענת שמקום נסגר, בדקו את הסגירה עצמה, לא רק אם התמונה המצורפת אמיתית.
  2. מגיעים לפרסום המקורי. מבקשים קישור או מחפשים משפט מההודעה. בודקים מי המחבר, מה מקור ידיעתו והאם הוא מציג מסמך או עדות שניתן לבדוק.
  3. משווים זמן, מקום והקשר. פותחים את הטקסט המלא ובודקים תאריך, יישוב, קהל יעד ותנאים. מוודאים שצילום מסך לא השמיט פרט שמשנה את המשמעות.
  4. מחפשים אישור שמתאים לטענה. בעניין הנחיות התגוננות פונים לפיקוד העורף; בהודעת משטרה בודקים את פרסומי המשטרה; בנושא בית ספר משווים לעדכון המוסד ולרשות המקומית. אם יש דיווח נוסף, בודקים שאינו רק מצטט את אותה הודעה.
  5. מחליטים מה אפשר לומר. אם נמצאה תמיכה, משתפים את המקור עם התאריך והסייגים הרלוונטיים. אם הטענה נסתרה, מתקנים אותה. אם היא עדיין לא הוכרעה, אין צורך להעביר אותה הלאה.

בהתרעה או בסכנה מיידית פועלים לפי הנחיות ההתגוננות הרלוונטיות, בלי לעכב פעולה כדי לחקור הודעה בקבוצה. לצורך בירור שגרתי אפשר להגיע לפורטל פיקוד העורף או ליישומון הרשמי, ולבדוק הודעות חינוך בערוצים המוכרים של בית הספר והרשות. הודעה מועברת אינה תחליף להנחיה העדכנית החלה במקום שבו אתם נמצאים.

אם ההודעה מבקשת סיסמה, פרטי תשלום או כניסה לחשבון, מתעוררת שאלה נוספת מעבר לאמינות החדשות. לכך מוקדש המדריך שלנו על בדיקת הודעות חשודות מבנקים ומגופים ממשלתיים. כאן הבדיקה מתמקדת בטענה שההודעה מפיצה.

חיפוש תמונה ברשת יכול לחשוף הקשר שנעלם

תמונה של אירוע אמיתי עלולה להופיע לצד תיאור שגוי של המקום או הזמן. חיפוש תמונה הפוך עוזר למצוא שימושים נוספים באותו צילום. התוצאה החשובה אינה רק תמונה דומה, אלא העמוד שבו פורסמה, התאריך שלו וההסבר שנלווה אליה.

לפי הוראות Google, בטלפון אפשר לפתוח את אפליקציית Google, לבחור בסמל Lens ולבחור תמונה שמורה. במחשב אפשר לבחור חיפוש לפי תמונה ולהעלות קובץ; ב-Chrome אפשר גם ללחוץ על תמונה באתר באמצעות הכפתור הימני ולבחור חיפוש עם Google Lens. שמות האפשרויות עשויים להשתנות בין גרסאות ושפות. אם צילום המסך כולל מסגרת של שיחה, כדאי למקד את הבחירה בתמונה עצמה.

Google Lens עשוי להציג גם תמונות דומות שאינן אותו צילום. לכן פותחים את התוצאות ומשווים פרטים, במקום להסיק מסקנה מתמונה ממוזערת. כלי נוסף הוא TinEye, שמאפשר להעלות תמונה או להזין את כתובתה ולחפש עותקים שלה. האפשרות Oldest מציגה תחילה את התמונות שהשירות איתר מוקדם יותר, ולא בהכרח את הפרסום הראשון בעולם או את מועד הצילום.

אם אותו צילום מופיע בפרסום אמין מלפני שנים, הדבר סותר טענה שהוא צולם לראשונה היום. הוא עדיין אינו מוכיח שכל פרט בכיתוב הישן נכון. ואם החיפוש לא מצא דבר, אין בכך אישור לאותנטיות: ייתכן שהתמונה לא נכללת במאגר שהכלי מחפש בו.

לפני העלאה לשירות חיצוני, בדקו אם הקובץ מכיל מספרי טלפון, שמות ילדים או שיחה פרטית. שמרו את המקור, והכינו לצורך החיפוש עותק ללא פרטים שאינם נחוצים. אל תעלו חומר רגיש רק משום שהכלי זמין; בדקו את מדיניות השירות ושקלו אם אפשר להסתפק בתמונה שכבר פורסמה לציבור.

גם תמונה חלקה וקול מוכר דורשים בדיקת מקור

כשמופיעה תמונה חריגה, קל להתחיל לחפש אצבעות מוזרות, צללים או פרטים שנראים לא טבעיים. אלה יכולים לעורר שאלה, אך אינם מספיקים לקביעה שהתמונה נוצרה בבינה מלאכותית. גם תמונה שנראית משכנעת לחלוטין אינה מוכיחה שהאירוע התרחש כפי שתואר.

המכון האמריקאי לתקנים וטכנולוגיה, NIST, מסביר בדוח על תוכן סינתטי שאין שיטה טכנית יחידה שנותנת פתרון מלא. כלי זיהוי עלולים לסמן תוכן אמיתי כסינתטי או להחמיץ תוכן שנוצר במחשב. אחוז שמופיע על מסך של גלאי הוא תוצאת כלי, לא פסק דין שאפשר להעביר לקבוצה בלי בדיקה נוספת.

גם פרטי מקור ועריכה, כגון Content Credentials, עונים על שאלה מוגבלת. ארגון C2PA מבחין בין מידע על היסטוריית הקובץ לבין אמיתות התוכן שהוא מציג. מידע כזה עשוי להיעלם במהלך העברה או עיבוד, ולכן היעדרו אינו הוכחה לזיוף. כאשר הוא קיים, בודקים מה הוא אומר בפועל ולא מסתפקים בעצם הופעת הסימון.

בהודעות קוליות מתחילים מאותה שאלה: מי הקליט ומתי. קול שמזכיר אדם מוכר, מבטא בטוח או אזכור של תפקיד בכיר אינם מאמתים את הסיפור. רשות הסחר הפדרלית בארצות הברית ממליצה, בהקשר של התחזות באמצעות שיבוט קול, ליצור קשר במספר שכבר ידוע כשייך לאדם. בהקלטה חדשותית אפשר לחפש פרסום מקורי של הדובר או לפנות בערוץ מוכר. אם הדובר אינו מזוהה, חשוב לומר זאת במקום לתאר אותו כמקור מוסמך.

כבר העברתם מידע שגוי? התיקון צריך להגיע לאותה קבוצה

כשמתברר שהודעה ששותפה הייתה שגויה, מחיקה לבדה אינה מסבירה את הטעות למי שכבר קרא אותה. כתבו תיקון באותה קבוצה או שיחה, ציינו לאיזו הודעה הוא מתייחס והביאו את המידע המדויק ואת המקור שלו. אין צורך להעתיק שוב את כל השמועה או להוסיף כותרת דרמטית חדשה.

נוסח אפשרי הוא: תיקון להודעה ששיתפתי קודם על הנושא הזה: הפרט שכתבתי היה שגוי. לפי המקור שבדקתי, המידע הנכון הוא כך וכך. אם העברתם את ההודעה, אנא העבירו גם את התיקון. ממלאים את הפרטים הרלוונטיים, ולוקחים אחריות על השיתוף בלי להאשים את מי שהעביר אליכם.

אם לא התגלתה סתירה אלא רק שאין מקור מאשר, כתבו זאת במפורש: הבדיקה עד כה לא העלתה מקור שמאשר את הטענה, ולכן אין בסיס להציג אותה כעובדה. ההבחנה חשובה. תיקון אחראי אינו מחליף ודאות מוגזמת אחת באחרת, והוספת המילים לא מאומת להודעה המקורית אינה מספקת לה ראיות.

למנהלי קבוצות כדאי לקבוע כלל קצר: ליד הודעה דרמטית מוסיפים מקור ותאריך, ואם נמצאה טעות מפרסמים תיקון גלוי. אפשר לפנות לשולח בפרטי ולבקש את עזרתו, בלי להפוך את הדיון לעימות אישי. למי שרוצה להמשיך לקרוא על אוריינות מדיה וחשיבה ביקורתית, אפשר לעיין גם במדריכי הלמידה והמדיה של 23TV.

בפעם הבאה שתגיע הודעה דחופה, הצעד הראשון יכול להיות פשוט בקשה לקישור המקורי. אם המקור קיים, יהיה אפשר לקרוא מה באמת נכתב. אם הוא חסר, כבר תדעו איזה מידע צריך להשלים לפני שלוחצים על שיתוף.

לכל הכתבות

כדאי לקרוא גם

התאמת התצוגה

גודל אותיות: 100%

ההגדרות נשמרות רק בדפדפן הזה. מידע נוסף בהצהרת הנגישות של האתר.

שמעתם על משהו שכדאי לבדוק?

אם יש לכם נושא לכתבה, תיקון או שאלה, אפשר לכתוב לנו בוואטסאפ. אנחנו קוראים כל הודעה.