תוצאות הבחירות לכנסת פורסמו לאחר הספירה: מה עוד צריך לקרות לפני שתקום ממשלה
ספירת הקולות הושלמה וחלוקת המנדטים פורסמה, אך הפרסום המחייב ברשומות עדיין לפנינו. כך עוברים מתוצאות הבחירות להתייעצויות, למנדט ולהצבעת אמון.
ספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-26, שנערכו ב-27 באוקטובר, הושלמה, ולפי החלוקה שפורסמה לאחר הספירה הליכוד קיבלה 27 מנדטים וישר 21. אבל השלמת הספירה אינה סוף ההליך: נכון ל-30 באוקטובר, הפרסום המחייב של התוצאות ברשומות עדיין לפנינו. רק בהמשך יושלמו השלבים החוקתיים שיכולים להוביל לכינון ממשלה.
ההבחנה הזאת חשובה גם למי שכבר ראה כותרת על "תוצאות סופיות". תוצאה שמבוססת על ספירת כלל הקולות, תוצאה שפורסמה כחוק וממשלה שקיבלה את אמון הכנסת הן שלוש תחנות שונות. לכל אחת יש משמעות אחרת ולוח זמנים משלה. אלה השלבים והנתונים שצריך להכיר, בלי להעריך אילו מפלגות יסכימו לשבת יחד.
חלוקת המנדטים לאחר הספירה
לפי הדיווח בישראל היום, שעודכן ב-29 באוקטובר בשעה 22:39 וייחס את הנתונים לוועדת הבחירות המרכזית, חלוקת 120 המושבים היא כדלקמן. זו תמונת הספירה שפורסמה, לפני הפרסום המחייב ברשומות:
| רשימה | מנדטים |
|---|---|
| הליכוד | 27 |
| ישר | 21 |
| ביחד | 12 |
| הרשימה המשותפת | 11 |
| הדמוקרטים | 8 |
| רע"ם | 8 |
| ישראל ביתנו | 7 |
| עוצמה יהודית | 7 |
| יהדות התורה | 7 |
| ש"ס | 6 |
| הציונות הדתית וזהות | 6 |
בדיווח הוושינגטון פוסט מ-30 באוקטובר הובא שיעור השתתפות של 77.9%. זהו נתון מאוחר יותר משיעור ההצבעה של 77.7% שנמסר בשעה 22:00 ביום הבחירות. אין להצמיד לנתון המאוחר את מספר המצביעים מהעדכון המוקדם: כל עדכון מתייחס לנקודת זמן מסוימת בתהליך.
המנדטים מייצגים מושבים בכנסת. הם אינם תוצאת הצבעה נפרדת על ראש הממשלה, וגם המקום הראשון במספר המושבים אינו כשלעצמו מינוי לראשות הממשלה. הבחירות קובעות מי יישבו בבית הנבחרים; הרכבת הממשלה מחייבת הליך נוסף, המוסדר בחוק-יסוד: הממשלה.
מדוע סיום הספירה עדיין אינו הפרסום המחייב
לפי ההודעה באתר תוצאות הבחירות של ועדת הבחירות המרכזית, התוצאות הסופיות יפורסמו ברשומות עד 4 בנובמבר 2026, ועד למועד זה הן עשויות להשתנות. המועד מבוסס על סעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת ועל סעיף 84 לחוק הבחירות לכנסת.
רשומות הוא הפרסום הרשמי של המדינה. החוק קובע שתוצאות הבחירות יפורסמו בו בתוך שמונה ימים מיום הבחירות. זהו המועד המשפטי שאליו מפנים גם חלק מלוחות הזמנים להמשך, ולא השעה שבה פורסם מדגם או הכותרת שבה הוכרז על השלמת הספירה.
לכן נכון לקרוא את המספרים יחד עם התאריך ועם מעמדם. אין סתירה בין דיווח שכל הקולות נספרו לבין הבהרה שעדיין תיתכן התאמה בעקבות בקרה. במקביל, עצם קיומן של בדיקות אינו מלמד שנמצאה בעיה מסוימת או שהתוצאה צפויה להשתנות. לכך נדרשת הודעה מפורשת של הגוף המוסמך.
באתר כבר פורסם מדריך על סידורי יום הבחירות והזכויות הנלוות אליו. כעת נקודת המעקב משתנה: במקום שעות פתיחת הקלפיות, יש לעקוב אחרי הודעת התוצאות הרשמית וההודעות של בית הנשיא והכנסת.
ההתייעצויות אצל הנשיא והטלת התפקיד
לאחר הבחירות נשיא המדינה מתייעץ עם נציגי הסיעות ומטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך. לפי סעיף 7 לחוק-יסוד: הממשלה, עליו לעשות זאת בתוך שבעה ימים מפרסום תוצאות הבחירות. אם ההתייעצויות מתקיימות לפני כינוס הכנסת החדשה, משתתפים בהן נציגי הרשימות שיהיו מיוצגות בה.
בית הנשיא מסביר כי הנוהג הוא להטיל את התפקיד על מי שהנשיא סבור שסיכוייו להרכיב ממשלה הם הגבוהים ביותר. זו אינה נוסחה שמעניקה אוטומטית את התפקיד לראש הרשימה הגדולה ביותר. המלצות הנציגים הן חלק מההליך, אך אינן מחליפות את החלטת הנשיא ואינן הצבעת אמון בממשלה.
אם התוצאות יפורסמו ברשומות ב-4 בנובמבר, שבעת הימים יסתיימו ב-11 בנובמבר. זהו חישוב של המועד האחרון לפי אותו תאריך פרסום, לא הודעה שהנשיא ימתין עד אז ולא לוח פגישות שאושר. פרסום מוקדם יותר של התוצאות יזיז בהתאם גם את נקודת ההתחלה של התקופה הזאת.
כמה זמן עומד לרשות מי שקיבל את המנדט
לחבר הכנסת שקיבל את התפקיד בסבב הראשון עומדים 28 ימים להרכבת ממשלה. הנשיא רשאי להאריך את התקופה, אך סך ההארכות לא יעלה על 14 ימים. לכן התקופה הכוללת יכולה להגיע ל-42 ימים; ההארכה אינה ניתנת אוטומטית.
הספירה הזאת מתחילה בהטלת התפקיד. היא אינה מתחילה ביום הבחירות, בסיום ספירת הקולות או בהשבעת הכנסת. משום כך, אי אפשר לגזור תאריך סיום מדויק למשא ומתן רק מלוח השנה של הבחירות. צריך לדעת מתי הוטל התפקיד והאם ניתנה הארכה, ולכמה זמן.
אם חבר הכנסת הצליח להרכיב ממשלה, עליו להודיע על כך לנשיא וליושב ראש הכנסת. בהמשך מתקיימת ישיבה לכינון הממשלה במסגרת הזמן הקבועה בחוק. הממשלה מציגה את קווי היסוד של מדיניותה, את הרכבה ואת חלוקת התפקידים בין השרים, ומבקשת את אמון הכנסת. קבלת התפקיד מהנשיא והודעה על הסכם פוליטי אינן כשלעצמן כינון ממשלה.
מה קורה אם הניסיון הראשון אינו מצליח
החוק קובע גם מסלולים למקרה שהתקופה חלפה בלי שהורכבה ממשלה, שהמועמד הודיע שאינו יכול להרכיבה או שהכנסת דחתה את הממשלה שהציג. בתוך שלושה ימים יכול הנשיא להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר שהסכים לכך, או להודיע ליושב ראש הכנסת שאינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה.
אם ניתן מנדט לחבר כנסת אחר במסלול הזה, עומדים לרשותו 28 ימים, ללא אפשרות הארכה. אם גם הניסיון הזה אינו מצליח, או אם הנשיא הודיע שאין אפשרות להרכיב ממשלה, נפתחת תקופה של 21 ימים שבה רוב חברי הכנסת יכולים לבקש בכתב להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך בכתב.
בכנסת של 120 חברים, רוב כזה הוא לפחות 61 חתימות. אם מוגשת בקשה בהתאם לחוק, הנשיא מטיל את התפקיד בתוך יומיים, ולחבר הכנסת שנבחר במסלול זה עומדים 14 ימים. דרישת החתימות שייכת לשלב המסוים הזה; אין לערבב אותה עם המלצות הסיעות לנשיא או עם כל הצבעה אחרת במליאה.
אם גם המסלול הזה מסתיים ללא ממשלה, החוק קובע מעבר לבחירות נוספות. עצם פירוט המסלול אינו תחזית שזה מה שיקרה. בשלב הנוכחי מדובר במנגנון המשפטי למצבים אפשריים, ולא בהערכה לגבי ההסכמות שיושגו בין הנבחרים.
הכנסת החדשה אינה ממתינה להקמת הממשלה
השבעת הכנסת ה-26 צפויה להתקיים ב-10 בנובמבר, כפי שדווח ב-ynet. חוק-יסוד: הכנסת קובע שהישיבה הראשונה תיערך לאחר פרסום התוצאות ובתוך 14 ימים מיום הבחירות, במועד שנקבע בחוק ובהתאם לחריגים הקבועים בו. השבעת הכנסת והשבעת הממשלה הן אירועים נפרדים.
חברי הכנסת החדשה יכולים להתחיל בכהונתם גם כאשר הליך הרכבת הממשלה עדיין מתנהל. במקביל, עקרון רציפות הממשלה בחוק-יסוד: הממשלה מבטיח שהממשלה היוצאת תמשיך למלא את תפקידיה עד שתיכון ממשלה חדשה. אין להסיק מכך שכל החלטה בתקופת מעבר פטורה מהמגבלות המשפטיות החלות עליה.
למי שרוצה לעקוב בלי לערבב בין השלבים, כדאי לבדוק בכל הודעה מה בדיוק קרה: האם פורסמו תוצאות ברשומות, האם הוטל תפקיד ההרכבה, האם ניתנה הארכה או האם הכנסת כבר הביעה אמון בממשלה. רק האירוע האחרון משלים את המעבר ממגעים פוליטיים לממשלה שכוננה. המידע כאן הוא הסבר כללי של ההליך, ולא ייעוץ משפטי.
