למרות שישראל אינה נחשבת למדינה קרה, ובטח שלא אזור תל אביב, בכל זאת כל חורף יש לנו כמה ימי חורף מקפיאים לפחות במושגים שלנו. אך לפעמים מזג האוויר קצת משתגע, ובאמת ישנו מזג אוויר קר בצורה יוצאת דופן. והפעם האחרונה והעוצמתית ביותר הייתה ב 1950. באותו שנה פקד את ישראל גל הקור המשמעותי ביותר מאז היום בהם החלו למדוד ולנהל מעקב ב 1870.

אז רגע לפני תחילת החורף, בואו ניזכר, או נספר לאלו שעוד לא נולדו אז, על הימים שתל אביב התכסתה בלבן.

חודש ינואר הקר

הכל התחיל בחודש ינואר; זה היה חורף קר ופתיתי שלג ירדו בהרי ירושלים והגליל, תופעה שאינה נחשבת ליוצאת דופן. לקראת סוף החודש גל קור נוסף חזר. היה זה ב 27 לחודש כאשר השלג החל להיערם בירושלים והרי הצפון, ולאחר מכן גם בהרי יהודה והשומרון. ב 28 לחודש השלג החל לרדת גם בחיפה ושם נערם לגובה של 15 סנטימטר, ופתיתי שלג ראשונים ירדו גם בתל אביב למשך מספר דקות. דבר שעורר התרגשות, אך אף אחד לא ידע שזו רק ההתחלה.

האירוע חלף אך מספר ימים אחר כך התחדש גל הקור, והפעם בעצמה גדולה יותר. בשישי ובשבעי לפברואר שלג דווח מרוב אזורי הארץ, כולל הרי הנגב. ובשמיני בפברואר גם באזור ים המלח דווח על 8 סנטימטר שלג. בתל אביב השלג נערם לגובה של כ 20 סנטימטר!

התרגשות וגם בעיות

אתם יכולים לשער את רמת ההתרגשות של הילדים, ובכלל כל תושבי המדינה. הייתה זו תקופה בה הגיעו גלי עלייה גדולים ממדינות ערב, ורבים מעולם לא ראו שלג בימי חייהם. אמנם ילדי תל אביב יצאו לשחק בשלג, אך מדינת ישראל לא הייתה ערוכה לתופעת מזג אוויר שכאלו והם הקשו מאוד.  במיוחד הם הקשו על אלו שהתגוררו במעברות.

מערכת החשמל והטלפון קרסה, התחבורה הציבורית הושבתה ונזק כבד נגרם לחקלאות, אשר הייתה ענף הייצוא העיקרי במדינה. במחנה העולים עין שמר הסערה גם גבתה את חייהם של 4 אנשים לאחר שתקרה התמוטטה בגלל עומס השלג המצטבר.

האם יש סיכוי שנראה שלג בתל אביב השנה?

שום חזאי לא היה חותם על זה, ואלו הם דברים שקשה מאוד לצפות. סטטיסטית זה מוערך כאירוע המתרחש פעם במאה שנה. בעשורים האחרונים ישנם שינויים רבים במזג האוויר, ולצד ההתחממות ההדרגתית ישנה גם קיצוניות של אירועי מזג האוויר הכוללת גם גלי קור. כך שהמודלים הקיימים לא תמיד מצליחים לנבא את מזג האוויר ולא ממש ניתן לדעת. כמובן שאין סיבה מיוחדת להניח כי ישנו סיכוי לשלג בתל אביב דווקא השנה.