אנו רגילים לשמוע את השם איראן בהקשרים של תמיכה בארגוני טרור, הכחשת שואה, מתקפות סייבר וחתירה לעבר פיתוח נשק גרעיני. זוהי המציאות שאנו מכירים מאז המהפכה האיסלאמית באיראן. המבוגרים יותר שבנינו אולי זוכרים ימים אחרים, ימים של שיתוף פעולה, עסקים ויחסי שלום. תאמינו או לא, אבל פעם נפט פרסי זרם לאירופה דרך קו הנפט אילת-אשקלון.

אך לאחרונה קורה משהו באירן אשר חושף אותנו לסיפור האמתי של אירן, הסיפור של רודנות איסלאמית קיצונית הכופה חוקים נוקשים ומדכאת את הציבור. ואולי יותר מכל, הקרבנות האמתיים של אירן הם תושביה אשר סובלים מעוני וממשטר דיכוי שאינו בוחל באלימות.

איננו יכולים להתנבא האם המהומות שפרצו לאחרונה באיראן יובילו לערעור המשטר ושינוי שיביא תקווה, או שאולי המשטר יצליח לדכא את המחאה. אך ללא ספק רוחות של תקווה נושבות עכשיו באירן, אך במחיר דמים.

סיפורה המצמרר של מהסה אמיני התפשט לכל העולם וזכה לגילויי אמפתיה. על פי עדי הראייה, מהסה אמיני הוכתה ועונתה על ידי משמרות הצניעות באיראן מכיוון שלא לבשה את החיג‘אב כראוי. ארגוני זכויות אדם, ארגוני נשים ודמוקרטיה גינו את המעשה בכל תוקף. עצרות נערכו בכל רחבי העולם, ותמיכה גדולה נראית ברשתות החברתיות; גם כאן בתל אביב יכולנו לראות זאת בכל חשבונות הטיקטוק.

גם הזמרת ריטה, ילידת טהרן, התראיינה לאתר האופוזיציה ”איראן אינטרנשיונל“ והביעה את תמיכה בנשים האיראניות. ”כל הנשים בעולם הן 'מחסה אמיני‘", אמרה ריטה בראיון.

הנרטיב האיראני הרגיל

מאפיין ידוע של משטרים דיקטטורים הוא גלגול האשמה כלפי חוץ. איראן אינה המדינה שהמציאה את זה; ידוע כי שליטים דיקטטוריים נוהגים לטפח אויב זר הפוגע במדינתם והוא האשם בכל בעיותיהם. לכן אין מפתיע כי ממשלת איראן ארגנה ”הפגנות ספונטניות“ בהן יצאו קריאות זעם כלפי ישראל. זהו לא דבר חדש, זה היה הנרטיב האיראני תמיד; אך נראה שהפעם זה לא עובד. ברור לכל איראני שיש כאן סוגיה מהותית. ישראל אולי יכולה לחכך ידיה בהנאה, ולקוות שמשטר הטרור באיראן יקרוס, אך ברור שזוהי סוגיה איראנית פנימית.

גם בפוליטיקה הפנימית האיראנית כבר נשמעים קולות המגלים אמפתיה לדרישות של הדור הצעיר ליותר חופש ופחות כפייה דתית.

הגדילו לעשות כוכבי נבחרת איראן בכדורגל המגלים אמפתיה כלפי המפגינים, ואף לבשו ז‘קטים שחורים בעת משחק הידידות נגד נבחרת סנגל בחודש שעבר. איראן היא מעצמת כדורגל, ולאור המונדיאל המתקרב ישנו חשש אמתי בקרב השלטון כי הכדורגל עשוי להלהיב את המהומות.

Alexandros Michailidis / Shutterstock.com